בהחלטה כתב השופט עובד אליאס כי שתי חוות דעת מפורטות של גורמי מקצוע הועברו אליו – האחת קראה להשאיר את התינוקת בידי הוריה המגדלים, ואילו השנייה קראה להעביר אותה להוריה הביולוגיים. השופט החליט לאמץ את חוות הדעת השנייה, של הפסיכולוג ד"ר דניאל גוטליב, ובה נכתב כי "התועלת שתיצמח מהעברת הילדה להוריה הגנטיים וחיים עימם עולה על הנזק שייגרם כתוצאה מהניתוק מהוריה המגדלים. התועלת בחיים אצל ההורים הגנטיים היא, בין היתר, בבניית הזהות העתידית, התחברות לשושלת הדורות של המשפחה, סיפור משפחתי דומה, דמיון פיזיולוגי, ערכים משפחתיים, נרטיב הטעות שבוצעה, אחאות מלאה ועוד. הפעוטה אמורה להיות מועברת על ידי מחלקת הרווחה בתל אביב, וההערכה היא שזה ייקח שבועות עד חודשיים.

ד"ר גוטליב תיאר בבית המשפט כי המזור שניתן למצוא לקושי בניתוק (באמצעות ניתוק הדרגתי, מפוקח, ומושכל, באמצעות יכולותיהם ההוריות הטובות של ההורים הגנטיים ועוד) זמין, נגיש וברור יותר מהמזור שיידרש להימצא בעתיד לנזק ולקשיים שיהיו לילדה כתוצאה מחיים שלא אצל הוריה הגנטיים, ואף ידיעתה העתידית על כך. אני מוצא הדברים כנכונים וראויים".

לפני כשבעה חודשים הודיע משרד הבריאות על הקלות למערך ההפריה החוץ-גופית באסותא ראשון לציון, בלחץ נשים שנפגעו מצמצום הפעילות. בהודעת משרד הבריאות נאמר כי הפעילות במערך ההפריה תעלה מ-50% ל-75%. בהודעת משרד הבריאות נכתב, כי לאחר שנעשו מספר בקרות ובכללן בקרת פתע ביחידת ההפריה החוץ-גופית באסותא ראשון לציון, הוחלט להעלות את פעילות היחידה ל-75%. בית החולים הציג שינויים בתהליכי העבודה במעבדה תוך הטמעת טכנולוגיות חדשות ושיפור תהליכי ניהול סיכוני. "עם זאת, נמצאו עדיין ליקויים שלא תוקנו ועל כן לא אושרה חזרה לפעילות מלאה", נמסר בשעתו ממשרד הבריאות.